עמוד הבית
עמוד הבית

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

עמוד הבית
אתרי סקי
ציוד סקי
חוויות גולשים
ביה"ס לסקי
כללי

   וידאו 

   חדשות 

   סקירת אתרי סקי 

   ספקי חופשות סקי 

   לוח יד שניה 

   לינקים 

ראשי > כתבות בנושא סקי וסנובורד
שתף  
General ג'ייק ברטון

קצת על ג'ייק ברטון

"התמזל מזלי לגלוש בשש יבשות, בכל סוגי התנאים, ועם כמה מטובי הגולשים בעולם... אבל הסופה המשוגעת הזאת והיום הבלתי נשכח אחריה התרחשו באתר ממש מחוץ לביתי שלי, עם כמה מחברי הטובים ביותר - זה סנובורד בעצם, הקסם שהוא מביא לעוד יום רגיל בבית..."

ב-29 באפריל, 1954 נולד האיש שלימים שינה את פני עולם הסנובורד.

ג'ייק ברטון קרפנטר גדל בניו-יורק. עקב קרבת מגוריו לים, עסק תחילה בגלישת גלים ובו בזמן חיפש תחליף מתאים לעיסוק שכזה בחורף והחל להתעניין בגלישה על השלג.
ההתעניינות אכן הניבה פרי – ג'ייק גילה את ה'סנרפר'  = שני מגלשי סקי מחוברים לאחד, וצורת עמידה של גלשן גלים (צידית) – דבר שפיתח כמה שנים מאוחר יותר למה שאנו מכירים היום כ"סנובורד".

לאחר שסולק מבית הספר הפרטי שבו למד, עבר ג'ייק לבית ספר ציבורי  שנמצא ב-קורנוול, ניו-יורק הממוקם באזור הסקי של העיר, דבר שגרם לו לוותר על הלימודים מכיתה י"א-י"ב ולהתרכז אך ורק בסקי.  שאיפתו הראשונה לאחר ש"סיים" תיכון הייתה להצטרף לנבחרת הסקי של אוניברסיטת קולורדו. 

חלומו התנפץ, לאחר שעבר תאונת דרכים בדרך להופעה של להקת "Greatful Dead" ושבר את עצם הבריח בפעם השלישית.
בלית ברירה חזר לניו-יורק, שם למד באוניברסיטה מקומית – וסיים את תוארו הראשון בכלכלה...
תוך כדי עבודה (משעממת) במקצוע שלו, רעיון ישן חלחל בו – לשפר ולהביא לידיעת העולם את ה'סנרפר'.
בעקבות זאת הוא עזב הכל ,עבר לוורמונט ופתח שם את מפעלו הראשון לו קרא – "Burton Boards".

מפעל החיים של ברטון  - Burton Boards

המפעל הוקם ב-1977, כשכל חדר בביתו (כולל המקלחת) מנוצל לצרכי החנות. הבורדים היו עשויים עץ וחתוכים לתבניות אשר חוממו ועוצבו לצורתם הייעודית ולאחר מכן הורכבו עליהם רצועות התופסות את הנעל אל הבורד (מה שמוכר היום כ-bindings).

תחילה לא זכה להכרה גדולה, והרגיש כי "הדבר פשוט לא קורה".
במשך השנתיים הראשונות לעשייתו, נכנס ג'ייק ברטון לחובות גדולים, אך למרות המצב הקשה אליו נקלע, לא וויתר, המשיך לעסוק בתחום וליצור בורדים חדשים, והצליח לשרוד רק באמצעות עבודה כברמן בלילות, ולימוד טניס בימים.


לדעת ג'ייק, ההתקדמות וההתפתחות הגיעו הודות לגולשי הסנובורד המקומיים באתרי הסקי, ולטענתו הם אלו שעזרו יותר מכל לפתח את תחום הסנובורד החדש שעדיין לא התקבל במלואו בצורה מסודרת.

כשראה ג'ייק כי הספורט מתחיל לקבל הכרה ותאוצה בעולם חזר להשקיע את מלוא תשומת לבו במפעל הפרטי שלו, ובפיתוח וייצור בורדים וציוד חדישים.

תריצו קדימה שלושים שנה...ג'ייק ברטון הוא הבעלים של חברת הסנובורד הגדולה בעולם, שתומכת בטובי הגולשים, וקובעת את הסטנדרטים הגבוהים בספורט, ובכל מה שקשור לציוד, ביגוד, גלישה וסגנון חיים.

לברטון חידושים טכנולוגיים בולטים בתחום ציוד הגלישה,
וחברות בת ייעודיות בתחומים השונים. ברטון מבוססת ומחויבת לקידמה ופיתוח, ומעסיקה צוות אדיר של מפתחי מוצר ומהנדסים שעמלים ימים כלילות על המוצרים שמהם תיהנו בעתיד.

עקב מחויבות זו ומצוינותה של החברה, מחזיקה ברטון בנתח אדיר משוק הסנובורד ומוצריה מוערכים בעולם על ידי חובבנים ומקצוענים כאחד.
שליטתה הבלתי מעורערת של ברטון מהווה דוגמא לחברות ספורט בכל העולם – כיצד מנהלים חברה מוצלחת ועדיין נשארים מחויבים למצוינות ולערכי היסוד.

לאורך כל השנים, לא וויתר ג'ייק על אהבתו לספורט עצמו, ולמרות מחויבותו למפעל, הוא נמצא בהר על השלג כ-100 ימים בשנה, בוחן ומנסה ציוד חדש, או סתם גולש לכיף.


7 שאלות לג'ייק:

1. מה היה הציוד הראשון שלך, ובן כמה היית כשהתחלת לגלוש?
התחלתי לגלוש על ה"סנרפר" בגיל 14. לא היה לו ביינדינגס ולא דפנות מתאימות, אך מהרגע שניסיתי אותו לראשונה – ידעתי שיש בזה ספורט לכל דבר.

2. מה אתה מרגיש כשאתה גולש?
שאלה טובה, שקשה לענות עליה.סנובורד מטבעו אינו תחרותי כך שאתה לא מרגיש נצחון או הפסד.אתה פשוט מרגיש ממש טוב, במיוחד במידה והצלחת לדחוף את עצמך לנקודה שאפילו פחדת קצת בדרך למטה – זה יכול להיות אפילו יותר מהנה.בסופו של יום אתה מרגיש סיפוק, וזו הרגשה מאוד מרגיעה.


3. מה מסמל יום מושלם בעיניך?
היום המושלם קורה לרוב באתר הביתי שלי ב-'סטואו, ורמונט',
והוא מכיל כמה אלמנטים שונים של הספורט:
- לתפוס את הרכבל הראשון עם כמה חברים מוקדם בבוקר, כדי לגלוש על קצת פאודר טרי זו הדרך הכי טובה להתחיל את הבוקר.
- לפגוש את משפחתי ולגלוש עימם בטבע ובפארק זו דרך נהדרת לסיים את הבוקר.
- אחרי ארוחת צהריים דשנה אני בד"כ מבלה את אחה"צ בהדרכת גולש מתחיל שלעולם לא גלש לפני.
- ואז, זה תמיד כיף לסיים את היום עם 'ראן' אחד טוב לנשמה לבדי או עם חבר אחד נוסף.

4. מה הדבר שאתה הכי אוהב לעשות אחרי יום ארוך על ההר?
לעשות כמה סיבובים עם הילדים על אופנוע השלג מסביב לבית,
לאכול ארוחת ערב גדולה, ולראות איך ה'בוסטון סלטיקס' מוחצים קבוצת נ.ב.א אחרת.

5. אם היית יכול לבלות יום על ההר עם מי שרצית, במי היית בוחר?
למרות שזה יכול לקרות רק בחלום, אני לפעמים מפנטז על לבלות יום בחברת קרייג קלי וג'ף אנדרסון.
החבר'ה האלה היוו מודל לחיקוי עבורי בתחומים שונים של הספורט,
אובדנם מהווה הפסד גדול לסנובורד אך הם לא עזבו בלי ללמד אותנו איך לאהוב את הספורט הזה.

6. מה היו האתרים הראשונים או הדמויות העיקריות שעזרו להביא את הסנובורד להכרה המונית?
בעקרון האתרים הראשונים שפתחו את שעריהם לגולשי סנובורד היו 'סטרטון, ורמונט' (stratton, Vermont), 'בורל רידג', קליפורניה' (Boreal Ridge, California), וכמובן, 'ברקן רידג', קולורדו' (Breckenridge, Colorado).

אז למעשה זה קרה בכמה מקומות במקביל, אך למרות שברטון עשתה הרבה על מנת לקדם את הסנובורד באתרי סקי, היא לא יכלה לעשות זאת ללא הגולשים המקומיים.אני חושב שהם ראויים לקרדיט על שגרמו לכל זה לקרות.


היינו עוברים באתרים בין משפחות והורים לילדים שרק לומדים לגלוש, ניגשים אליהם ומציעים ללמד אותם לגלוש סנובורד.
זה לא היה קל כי גולשי הסנובורד רצו יותר לגלוש מאשר ללמד, כך שזה היה יותר יוזמה מצד הגולשים המקומיים שהיו באים למנהלי האתרים, ואומרים להם "היי, אנחנו ממש רוצים לגלוש כאן, אתם יכולים לתת לנו צ'אנס?".

7. האם היה רגע מוגדר בו היה כבר מובן לך שחברה לייצור בורדים הולכת להישאר ולהצליח?
כשהתחלתי לראשונה בשנת 77', הייתי די אופטימי אך זמן קצר לאחר מכן נהייתי מתוסכל כי לא הרגשתי שאני יכול להצליח בזה.
אך ברגע שזה התחיל להניע, מכרתי משהו כמו 300 בורדים בשנה הראשונה, וכ-700 בשנה השנייה.אז אפילו שכלכלית, המצב לא היה הכי טוב, עדיין הייתי מאוד אופטימי כי ראיתי שהדבר צובר תאוצה.
למרות שיכלתי להתפרנס ולשרוד בהסתמך על המצב באותה תקופה,
הדבר התפרץ רק כאשר אתרי הסקי עצמם הכירו בספורט ופתחו את שעריהם לסנובורד.


כיום, כבעלים, ג'ייק ברטון עדיין מהווה חלק בלתי נפרד מהחברה שלו– החל מלקיחת חלק מרכזי במחקר ופיתוח של ציוד סנובורד חדש, ועד לניסויים על השלג כאחד מהטימניקים.

אפשר למצוא את ה"טעם" של ג'ייק בכל בורד, וניתן לחוש את השאיפה שלו למצוינות ואת ניסיונו הרב, בשניה שעולים על כל אחד מהבורדים שלו.

 
צור קשר  |   מי אנחנו  |   שלח לחבר  |   הפוך לדף הבית
© כל הזכויות שמורות לסקי-פס סקי וסנובורד בע"מ
Designed by Studio Arava    ZOD מערכות מידע בע"מ